רחוק מילים: אפרים פריזד, לחן:
שבתאי בונפיל
ממרחק של זמן ודרך
מעבר ים וכברת ארץ
שוב דמותך עולה בלי הרף
ונפשי הומָה.
מדמעות מזמן יבשתי
אהבה כזו לא חשתי
כמו פרפר, איך לא הרגשתי
את הלהבה.
אל תלכי, חכי עוד רגע / עוד שעה עוד יום ...
אנא אל תלכי עדיין / רק עוד יום, אולי יומיים
נא הישארי.
וכשהלכת, יגון לבשתי
דמעותיי בעוז כבשתי
אֵיך מרגע זה חששתי
והנה הוא בא.
אֵיך הזמן פתאום בורח
רק הלב אינו שוכח
הוא מייחל לאור זורח
בקצה המנהרה.
את חכי רק הרף עין / עד אזיל נהר ...
אל תלכי עד רדת לַיִל / עוד שעה אחת או שתיים
עוד שניה אחת.