יום רביעי 11 מאי 2005

אֵשֶׁת אִישׁ מילים: אפרים פריזד

נִפְגַּשְׁנוּ שֵׁנִית וְאַתְּ אֵשֶׁת אִישׁ
דִּמְעָתֵךְ יְתוֹמָה וְחִוֶּרֶת
כְּפוֹר יָדֵךְ בְּיָדִי, מַבָּטֵךְ מַחְרִישׁ
כִּי תָּשׁוּבִי אֶל לֵב הָעוֹפֶרֶת.

בְּחֹרֶף יוֹמִי נָשְׁרוּ הַטִּפּוֹת,
הַדְּמָעוֹת שֶׁהִרְווּ כַּר וְרֶגֶב
הֵן אַתְּ לִי אַחַת יְחִידָה בֵּין רוּחוֹת:
קָדִים עֲדֵי יָם, מִצָּפוֹן וְעַד נֶגֶב.

אַתְּ רָכַבְתְּ עֲלֵי קֶצֶף, בְּבֹקֶר אָפֹר
כָּחֹל וְלָבָן עַל הַתֹּרֶן, שְׁמוּט אֵבֶר
רַב-חוֹבֵל! נָא הַפְנֵה הַחַרְטוֹם לְאָחוֹר
כִּי רוּחִי מִתְנַפֶּצֶת כְּגַל אֱלֵי שֶׁבֶר.