מִלותַי הדלות
מילותי הדלות לא תוכלנה לדלות /
את כל הכלוא, ההולם בתוכי
גם קולי החסר לא יוכל לתאר / את אשר לא אבין בעצמי
יחלתי ימי עד מותי לצידך / אך
אבדו הימים בין קורֵי שתיקתך
יתומה ומושטת נותרה כף ידי / את מקסם אהבה בו אבדה לי דרכי
לו ידעתי נַגֵן, גם אקורד מתחזה / אפרוט על מֵיתַר, עד כי צליל
מעוּנֶה
כמו גשם יהיר אלייך יזעף /
אך יובס על תְריסַך (הדומם,) המוּגָף
הצהיבו דפי מכתביי כַּלימון / אם ענית, כַּלימון הסחוט
מילותייך
קשרתי אותם בסרט שחור / ומחר אתחיל את הכל
בלעדייך