יַלְדָּתִי בּוֹכָה אפרים ושבתאי - שירים במקור

הָרוּחַ שָׁר לָךְ יַלְדָּתִי וְאַתְּ בּוֹכָה
יַסִּיעַ עֲנָנִים וּבָם גִּשְׁמֵי בְּרָכָה,
שֶׁיִּשְׁטְפוּ אֶת דִּמְעוֹתַיִךְ הַמְּלוּחוֹת
רַב לָךְ יַלְדָּה, חִדְלִי מִבְכּוֹת.

הַשֶּׁמֶשׁ לָךְ מֵאִיר יַלְדָּה וְאַתְּ בּוֹכָה
יִשְׁלַח לָךְ קֶרֶן, מְלַטֶּפֶת וְרַכָּה,
שֶׁתְּיַבֵּשׁ אֶת דִּמְעוֹתַיִךְ הַקָּרוֹת
רַב לָךְ יַלְדָּה, חִדְלִי מִבְכּוֹת.

נַגְּבִי דְּמָעוֹת מִלְּחָיַיִךְ הַיָּפוֹת
מָתַי אֶרְאֶה יַלְדָּה אֵיךְ פָּנַיִךְ צוֹחֲקוֹת.
יָרֵחַ יַלְדָּתִי מֵאִיר וְאַתְּ בּוֹכָה
יַדְלִיק לָךְ כּוֹכָבִים קוֹרְצִים בְּרֹב שִׂמְחָה.

אֲנִי שָׁר לָךְ יַלְדָּתִי וְאַתְּ בּוֹכָה
וְדִמְעַת עֵינִי עוֹמֶדֶת וּתְלוּיָה,
מַסְפִּיק יָפָה, מַסְפִּיק עִם הַדְּמָעוֹת
רַב לָךְ יַלְדָּה, לֹא עוֹד.